יום שישי, 27 ביולי 2012
יום שישי, 20 ביולי 2012
הרהורים,מחשבות ומעשה
טוב, ב"ה קרו הרבה דברים משמעותיים השבוע -באריאל הוכרזה אוניברסיטה, הפיגוע בולגריה ונפטר רב גדול-הרב אליושיב...רציתי להביע את זה בקריקטורה, אבל אז התחלתי לחשוב- באיזה צורה להמחיש את זה?!
למשל בי האוניברסיטה- על איזה פן 'להגיב'?! האבסורד שבכלל נתנו קול לראשי האוניברסטאות- כשהם מתקוממים ממניעים אישיים(יוצר תחרות וכו'...), "שלום עכשיו" מפגינים כשבאוניברסיטה באריאל לומדים ומועסקים(גם בתור מרצים) ערבים...ועוד אחרי זה יגידו שזה לא פוליטי, להשתמש ברעיון של 'סרטון ההסבר' של 'אוניברסיטה נולדת'?!... להשתמש בסמל של האוניברסיטה-עץ זית ולקשר את זה ל"שלום עכשיו" או....
יש כ"כ הרבה ובאותה צורה גם התלבטתי לגבי השאר,
אבל הייתי חייב לעשות משו, אז הנה מה שעלה לי בראש...
למרות שעדיין אני מתלבט לגבי התוצאה, אז אם יש לך רעיון, אשמח.
(במיוחד האם זה בכלל נכון להציג ככה את ה'שמים', בתוך עננים סבבה, אבל יש עוד שמים למעלה,קצת בעייתי... טוב יש במה לשנות)
אחרי ההרהורים האלו הגיע לי ה'הארה' הזאת, על ההבדל בין הציור למוזיקה- הציור הוא כ"כ מוגדר(כשמדובר בקריקטורה כזאת, ואתה רוצה להגיד משו,הכוונה לאותו סגנון) לעומת זה שבמוזיקה אינסטומנטאלית אתה יכול להביע את הרגש שלך, והרגש הוא מה שקיים, ואיתו אנשים יכולים לנתב למקומות שאליהם הוא משתייך בלב.
עכשיו, כשאני חושב על זה יש גם סגנון של ציור שכל מטרתו היא רק העברת הרגש,ציור יותר מופשט. אבל עדיין בבחירת הצבעים, סגנון הקווים, הגודל של כל דבר...
לעומתו המוזיקה יכולה להיות פחות מוגדרת היא שאבת את כוחה ממקורות יותר גדולים,לכאורה, פחות 'מוסברים', שכן אפשר כבר לראות את גדולה ביהדות, ובעז"ה ארחיב על זה בצורה מסודרת.
ואולי אם כבר, זו ההזדמנות בהקשר הזה ובהקשר הרשומה הקודמת(אני יודע שיותר נח זה המינוח 'פוסט', אבל "דבר עברית"...)
זאת מתנה שננתי למורה שלי לכינור בסיום 12 שנות לימוד(כן, כמו שכבר הבנתם מהפעם הקודמת, סיימתי ללמוד בבית הספר למוזיקה, בתור שמיניסט, שנה הבאה עוברים למקום אחר, שם,ישבת ההסדר...)
אז גם פה ניתקלתי בבעיה ואפ' יותר גדולה, קשה לבטא רגש,תחושה,תקופה במספר תוים וכש"כ בקווים
ובכל זאת, התוצאה לפניכם-
בתימצות על התוכן- הציורים שבוקעים מהכינור הם אסוציאציות ורמזים ליצירות,מנגינות וניגונים. לדוגמא-השדון האירי-מוזיקה אירית, ה'כויש מהארלם'-בלוז וג'אז(אני מקווה שלא ירשו ממני התנצלות בשידור חי בחצי גמר 'דה וויס', כיניתי אותו ככה מתוך כבוד למוזיקה שלו,וד"א יש הטוענים שיש לה קשר ישיר ליהדות),הסולטן-שחריזדה ומוזיקה מזרחית,הכלייזמר,דוד המלך עוד ועוד...
הכתב בכוונה לא בולט לעין ע"מ שישתלב עם הציור,יותר סג-של 'תת-מודע' כזה, אתן לכל אחד להבין את המשמעות...
אז בזאת ההזדמנות, תודה רבה לכל מי שהיה לו יד וצליל בדרכי זו(לא אפרט כדי שלא אמעט;)
והכל זאת עוד משו קטן,הרהורון, תמיד שכאתה רוצה להוציא משהו אל הפועל הוא יצתמצם, מעולם הרוח לעולם החומר, אבל השאלה היא איך אתה תוכל להוציא אותו לפועל, בכמה מישורים הוא יפעל,ישנם דברים שמספיק שתקרא אותם פעם אחת ותבין את כל כוונת ה'משורר',היוצר. אבל יש יצירות שמצריכות התבוננות,העמקה,תשומת לב, כי הן לא באות רק ברובד אחד,אלא בכמה, היוצר בחר בקפידה בשימוש בחומר. כמו למשל אצל עגנון או הרב קוק, כל מילה ומילה במסורה, ובקטע אחד, אתה יכול לראות הרבה דברים. מיש שיודע ומודע לכך שבשפה העיברית,שפת הקודש, לא סתם יש שורשים שמשתמשים בהם לכמה הופעות,מילים, ידע מתי להשתמש באיזו מילה ע"מ להעביראת הדבר בדרך הכי נכונה.
אי"ה ארחיב על כך....
חודש טוב!
למשל בי האוניברסיטה- על איזה פן 'להגיב'?! האבסורד שבכלל נתנו קול לראשי האוניברסטאות- כשהם מתקוממים ממניעים אישיים(יוצר תחרות וכו'...), "שלום עכשיו" מפגינים כשבאוניברסיטה באריאל לומדים ומועסקים(גם בתור מרצים) ערבים...ועוד אחרי זה יגידו שזה לא פוליטי, להשתמש ברעיון של 'סרטון ההסבר' של 'אוניברסיטה נולדת'?!... להשתמש בסמל של האוניברסיטה-עץ זית ולקשר את זה ל"שלום עכשיו" או....
יש כ"כ הרבה ובאותה צורה גם התלבטתי לגבי השאר,
אבל הייתי חייב לעשות משו, אז הנה מה שעלה לי בראש...
למרות שעדיין אני מתלבט לגבי התוצאה, אז אם יש לך רעיון, אשמח.
(במיוחד האם זה בכלל נכון להציג ככה את ה'שמים', בתוך עננים סבבה, אבל יש עוד שמים למעלה,קצת בעייתי... טוב יש במה לשנות)
אחרי ההרהורים האלו הגיע לי ה'הארה' הזאת, על ההבדל בין הציור למוזיקה- הציור הוא כ"כ מוגדר(כשמדובר בקריקטורה כזאת, ואתה רוצה להגיד משו,הכוונה לאותו סגנון) לעומת זה שבמוזיקה אינסטומנטאלית אתה יכול להביע את הרגש שלך, והרגש הוא מה שקיים, ואיתו אנשים יכולים לנתב למקומות שאליהם הוא משתייך בלב.
עכשיו, כשאני חושב על זה יש גם סגנון של ציור שכל מטרתו היא רק העברת הרגש,ציור יותר מופשט. אבל עדיין בבחירת הצבעים, סגנון הקווים, הגודל של כל דבר...
לעומתו המוזיקה יכולה להיות פחות מוגדרת היא שאבת את כוחה ממקורות יותר גדולים,לכאורה, פחות 'מוסברים', שכן אפשר כבר לראות את גדולה ביהדות, ובעז"ה ארחיב על זה בצורה מסודרת.
ואולי אם כבר, זו ההזדמנות בהקשר הזה ובהקשר הרשומה הקודמת(אני יודע שיותר נח זה המינוח 'פוסט', אבל "דבר עברית"...)
זאת מתנה שננתי למורה שלי לכינור בסיום 12 שנות לימוד(כן, כמו שכבר הבנתם מהפעם הקודמת, סיימתי ללמוד בבית הספר למוזיקה, בתור שמיניסט, שנה הבאה עוברים למקום אחר, שם,ישבת ההסדר...)
אז גם פה ניתקלתי בבעיה ואפ' יותר גדולה, קשה לבטא רגש,תחושה,תקופה במספר תוים וכש"כ בקווים
ובכל זאת, התוצאה לפניכם-
הכתב בכוונה לא בולט לעין ע"מ שישתלב עם הציור,יותר סג-של 'תת-מודע' כזה, אתן לכל אחד להבין את המשמעות...
אז בזאת ההזדמנות, תודה רבה לכל מי שהיה לו יד וצליל בדרכי זו(לא אפרט כדי שלא אמעט;)
והכל זאת עוד משו קטן,הרהורון, תמיד שכאתה רוצה להוציא משהו אל הפועל הוא יצתמצם, מעולם הרוח לעולם החומר, אבל השאלה היא איך אתה תוכל להוציא אותו לפועל, בכמה מישורים הוא יפעל,ישנם דברים שמספיק שתקרא אותם פעם אחת ותבין את כל כוונת ה'משורר',היוצר. אבל יש יצירות שמצריכות התבוננות,העמקה,תשומת לב, כי הן לא באות רק ברובד אחד,אלא בכמה, היוצר בחר בקפידה בשימוש בחומר. כמו למשל אצל עגנון או הרב קוק, כל מילה ומילה במסורה, ובקטע אחד, אתה יכול לראות הרבה דברים. מיש שיודע ומודע לכך שבשפה העיברית,שפת הקודש, לא סתם יש שורשים שמשתמשים בהם לכמה הופעות,מילים, ידע מתי להשתמש באיזו מילה ע"מ להעביראת הדבר בדרך הכי נכונה.
אי"ה ארחיב על כך....
חודש טוב!
יום ראשון, 15 ביולי 2012
מוזיקה
כמו שהבטחתי 'פוסט',סליחה, נדבר עברית- 'רשומה' בנושא מוזיקה!
אחד מהדברים שהיינו צריכים לזכור לבגרות הוא 'השוואה בין תקופות'(בארוק;ויואלדי-4 עונות לדוגמא,קלאסי-מוצארט ובטהובן,רומנטי-שוברט ומנדלסון,והמאה ה-20 שגם מתחלקת...ג'אז,12 הטונים והיד עוד נטויה...)
אז כדי לזכור את הדברים ציירתי קריקטורה אסוציטיבית-
עוד אחד על -הטוניקה החזקה,הדומיננטה והקונפילקט שמקיימת הרביעית שהטוניקה היא הדומיננטה שלה...
ותמיד כיף לראות איך המוזיקה הקלאסית משפיעה...
אז דוגמא קטנה מיני רבות
הקטע מנמו-
והמקור-"פולחן האביב" מאת סטרווינקי המספר את סיפורה של נערת שבט פגאני בכפר מרוחק שמקריבים אותה כקורבן-המוטיב מתחיל באזור הדקה הרביעית, בעיקרון ההיצירה נכתבה לבלט(לא האלה עם הטוטו קצת יותר רחוק...), אבל כל אחד יראה כישר בעיניו(יש גם כאלה שלקחו את ה'אומנות' רחוק מדי...!)
אחד מהדברים שהיינו צריכים לזכור לבגרות הוא 'השוואה בין תקופות'(בארוק;ויואלדי-4 עונות לדוגמא,קלאסי-מוצארט ובטהובן,רומנטי-שוברט ומנדלסון,והמאה ה-20 שגם מתחלקת...ג'אז,12 הטונים והיד עוד נטויה...)
אז כדי לזכור את הדברים ציירתי קריקטורה אסוציטיבית-
ומי שזוכר אז גם זה חלק מזה,והפעם,עם הסקיצה-
עוד אחד על -הטוניקה החזקה,הדומיננטה והקונפילקט שמקיימת הרביעית שהטוניקה היא הדומיננטה שלה...
ותמיד כיף לראות איך המוזיקה הקלאסית משפיעה...
אז דוגמא קטנה מיני רבות
הקטע מנמו-
והמקור-"פולחן האביב" מאת סטרווינקי המספר את סיפורה של נערת שבט פגאני בכפר מרוחק שמקריבים אותה כקורבן-המוטיב מתחיל באזור הדקה הרביעית, בעיקרון ההיצירה נכתבה לבלט(לא האלה עם הטוטו קצת יותר רחוק...), אבל כל אחד יראה כישר בעיניו(יש גם כאלה שלקחו את ה'אומנות' רחוק מדי...!)
ובכל זאת הנה קישור לביצוע צנוע
וכ"ש שמשרתת נאמנה את הפירסומות
וכ"ש שמשרתת נאמנה את הפירסומות
אז לסיום-הבולרו של רוואל!...
תוויות:
אסוציאציות,
בולרו,
יטבתה,
מוזיקה,
מוזיקה קלאסית,
ניתוח יצירה,
סטרווינסקי,
פולחן האביב,
פרסומת,
ציור,
קריקטורה
טוב אז אם תהיתם...
איפה הייתי בזמן האחרון, אז כנראה שנחשתם-בגרויות!...(זהו! נגמר!)
טוב, אז עברו הרבה מים בירקון(בדקתי) ובירדן(גם את זה בדקתי...) וב"ה גם דיו-ראלי ווירטואלי,תחת ידי.
אז נתחיל בקריקטורה שעלתה לי בראש במהלך בגרות-אז שירבטתי אותה(לא אז,אחרי זה...)

ועוד כמה...
בעז"ה ב'פוסט' הבא אעלה דברים מהבגרות במוזיקה(עיוני)
אז, שבוע טוב:)
ורק נק' למחשבה-נחמד מאד עם כל הסוגיות,נוסחאות,חוקים,אירועים היסטורים,כללים וכו'
אבל לא למדנו איך להתמודד עם החיים האמיתיים...!
טוב, אז עברו הרבה מים בירקון(בדקתי) ובירדן(גם את זה בדקתי...) וב"ה גם דיו-ראלי ווירטואלי,תחת ידי.
אז נתחיל בקריקטורה שעלתה לי בראש במהלך בגרות-אז שירבטתי אותה(לא אז,אחרי זה...)

ועוד כמה...
בעז"ה ב'פוסט' הבא אעלה דברים מהבגרות במוזיקה(עיוני)
אז, שבוע טוב:)
ורק נק' למחשבה-נחמד מאד עם כל הסוגיות,נוסחאות,חוקים,אירועים היסטורים,כללים וכו'
אבל לא למדנו איך להתמודד עם החיים האמיתיים...!
יום שני, 18 ביוני 2012
יום שני, 14 במאי 2012
יום שישי, 11 במאי 2012
עולם קטן המאגזין - בגרויות וטיפים;)
כדי שלא רק תזדהו, הבאתי לכם את-
"עשרת הדברים שישנו לכם את תקפות הבגרויות!"
1. קודם כל, צריך לגשת לחומר בצורה חיובית, זה סה"כ חודשיים(כבר פחות!), קחו אותם בסבבה!
2. למדו בצורה העדיפה עליכם - לבד, עם חברותא(שיהיה מישו שיתפוס אתכם) או אפילו בקבוצה.
3. ארגון זמן - תארגנו את הלו"ז שלכם, אל תשחקו אותה מופתעים שמחר יש לכם מתכונת בהיסטוריה.
4.סביבת למידה - למדו איפה שנח לכם,אין מצווה ללמוד בשקט בחדר סגור,אפשר ללמוד עם מוזיקה במסיבה רועשת אם זה עוזר לכם.(אפשר גם לצאת החוצה, ללבוש דברים נוחיו וכו'...)
5. זמן למידה - תמצאו את הזמן הטוב שבו אתם יותר מרוכזים(יש כאלה ביום ויש בלילה) ובו תלמדו את הדברים הקשים (לא תרגול..).
6. לקיחת פסק זמן - יש קטע כשלומדים שעולים על ה"גל" - ז"א נכנסת לעניינים ומבינים,ופתאום ה"גל" מתנפץ,ע"י גורם חיצוני(טלפון למשל) או שסתם נמאס,באותו רגע קחו פסק זמן קטן ואח"כ חזרו ללמידה בכוחות חדשים,שבזכותם תלמדו טוב יותר מאשר אם הייתם ממשיכים.ההפסקה עוזרת לחומר להיטמע בראש.כשתארגנו את הלו"ז תוכלו לסדר בכל שעה מקצוע אחר.
7.אסוציאציות - אסוציאציה היא דבר שעולה לך בראש בהקשר של משהו, באותה צורה אפשר לזכור רשימת נושאים כאשר נושא מקושר לאחר בצורה האסוציאטיבית.
8. שימוש בחושים - ככל שתשתמשו ביותר חושים, ככה תזכרו הרבה יותר טוב את הדברים. למשל בלימוד תנ"ך בקיאות קראו בקול רם(שמיעה) ומרקרו דברים חשובים;מקומות(כחול)אנשים(ירוק) מספרים(כתום)תאריכים(ורוד) ודברים חשובים (צהוב) - כך גם בשעת הבחינה הדברים מיד יקפצו לכם לעין, וגם השתמשתם ב'ראיה' וב'מישוש' ,ובגלל שייחסתם חשיבות לכל פרט קטן, יש סיכוי שתזכרו אותו יותר.
9. שימוש במיקודית - היא ממקדת אתכם על החומר שצריך ללמוד,ואחרי שלמדתם במשך השנה (בהנחה) למשל היסטוריה,תוכלו ללמוד מהמיקודית ולקורא 100 במקום 700!...
10. פנקו את עצמכם -אחרי כל הישג תנו לעצכם צ'ופר שיעודד אתכם להמשיך קדימה ולהצליח!
אם זה לא מספיק ברור או מפורט- אפשר להרחיב לגבי חלק מהדברים בספר "סוד הזיכרון המצוין" ו בשיטת 'מיכא"ל',וכמובן לשאול אותי(עד כמה שאני יודע)...;)
בהצלחה!
תוויות:
איור,
בגרות,
טיפי,
טיפים לבגרות,
עולם קטן,
עולם קטן המאגזין,
קו פשוט,
קומיקס,
קריקטורה
הירשם ל-
רשומות (Atom)