מלך העריות, בת הים הקטינה ועוד...
אם אתם הורים, אחים גדולים, דודים או
סתם בייביסיטר ורוצים 'להיפטר' מהילדים לאיזה שעה פלוס – אז משתמשים בפלאי
הטכנולוגיה – סרט(!). ברור שלא נשים לילד הרך סתם סרט, וברור שלא נשים לו
סרט עם דברים בעיתיים שהוא לא ידע כיצד 'להתמודד' איתם ויפגעו בנפשו
הרגישה. בהנחה שבאמת אכפת לכם מה הילד.. אני מניח שלא תראו לו סרטי אלימות וכן
דברים לא צנועים כלשהם. לא משנה מאיזה מגזר אתה- יש דברים שהם בגדר 'בל יעבור'.
כמו שבערוצי הטלוויזיה יש סרטים המוגדרים למעל לגיל – 8, 14, 18 ועל זה הדרך...
אז אם מדובר בסרט 'אמתי' (שחקנים) –
אנחנו נבדוק שהדברים עונים על הדרישות שלנו, ולא נחשוף את הילד לדברים מסוימים.
אבל בד"כ אם מדובר בסרט מצויר לא נחשוש כ"כ – כל עוד הדמויות
נראות בסדר ואין אלימות או ח"ו פורנוגרפיה, והם לבושים צנוע (כל אחד
ומידתו..), נוכל לשים לו את הסרט ולהישאר רגועים למשך שעה ככה...(ואם בכלל רוצים
לפנק ת'קטנים פופקורן בצד בהחלט מוסיף לפינוק;)
אבל, כאן נכנס ההבדל הגדול בין סרט אמתי
לסרט מצויר. אם בסרט אמתי אנחנו מוגבלים לליהוק השחקנים, תנאי המקום, ועוד גורמים –
חופש ההבעה התת-מודעי מוגבל, וגם המודעי. לעומת סרט מצויר שיש את האפשרות לקבוע
באופן מדויק איך יראו ה'שחקנים' – מה יהיה הרקע, ואיך יראה
בדיוק. כי אתה זה שיכול להחליט בדיוק מה יהיה – אתה יוצר עולם משלך, כמו שאתה רוצה.
כשרוצים לעצב דמות – יש 'כללים מוסכמים' איך דמות חכמה צריכה להיות, ואיך טיפשה –
לדוגמא לחכמה יהיה מצח גבוה, משקפיים ומבט בוחן.. אבל כמובן שהדבר נתון לידי היוצר
והוא יכול לבחור עד כמה ללכת עם הכללים, וכנ"ל כל דבר שמוצג בסרט עד האבן
הקטנה שנמצאת ברקע (כן, גם את לה צריך לדאוג, אם לא יכינו אותה, ייחסו לה חשיבות,
היא לא תהיה בסרט!). וכך גם התנועה של הסרט, המצלמה והדמויות – ומחקרים רבים נעשו
על שפת גוף.
מחקרים רבים בדקו את ההשפעה של בני האדם בעזרת
שפת הגוף על הסובב אותם. וכן על מה ששפת הגוף עצמה של האנשים מספרת על אישיותם.
נכון, יש לקחת בחשבון כמה פרטים כדי להגיע אל ה'אמת' – אך ככל שיילקחו יותר פרטים,
תכיר יותר את הבנאדם. הדברים תלויים במיקום שלו, האנשים סביבו, מינו, העבר שלו,
מוצאו ועוד. בתור יוצר סרט אתה יכול לבחור איך בדיוק יתנהג ה'שחקן' שלך! לעומת סרט
'אמתי' שבו אתה מוגבל לשחקנים שבהם בחרת, הם אישיות בפני עצמם, יש להם עבר משלהם,
ואותו הם מביאים לסרט.
אבל כאן זה לא נגמר, יש את ה'טריקים'
שבהם משתמשים היוצרים בשביל להכניס עניין משלהם בתוך תוכו של הסרט, אם תשימו לב
ואם לא תשימו לב. כל מיני מסרים סמויים. למשל אנימטורים כדי להראות שגם הם לקחו חלק
בסרט ירמזו בתוך הסרט לדבר המייחד אותם לחדי הבחנה. כאשר אתה אחד מתוך עשרות
אנימטורים שעובדים על הסרט תרצה להתביע ולו במעט את חותמך. הדבר מוכר עד כדי כך
שהוא מוכר אצל יוצרי הסרטים כדבר ברור הנקרא SFX*.
נוכל לחלק את הדברים לשניים - יש את
המסרים הגלויים סמויים, ויש את אלו התת-מודעיים נטו.
הגלויים-סמויים – מתחלק לשניים. אלה שהם כמו משל,
מצד אחד מוצגת על המסך עלילה מסוימת ואם נשים לב, נראה שרצו לרמוז כאן לעוד דבר.
ואלה שאנחנו לא שמים לב אליהם בגלל הרצף של העלילה, הם נאמרים בבירור, נראים לעין,
אבל רצף העלילה 'מעלים' את התייחסותנו לדבר.
התת-מודעיים נטו – הם כבר הטריקים שניתנו בידי
האנימטורים וכל מי שידו בדבר. מדובר בכל מיני מסרים, תמונות וכו' שמכניסים אותם
ברקע בצורה שלא נחשוד שמסתתר בדבר משהו. אחת הסיבות לכך היא הרצון של האנימטור
להכניס את עצמו לתוך הסרט, אך משום שהוא מוגבל לדרישת הבמאי , הוא יעשה את הדבר
בצורה מוסבת, ברקע.
כמו כן יש לשים לב שדרך הסרט מועברים
לנו מסרים למיניהם גם בצורה 'המובנת' – זאת שעל המסך 'ממש'. האמירה של היוצרים.
בד"כ תהיה האמירה הפשוטה והמובנת לכולם. אך בתוך האמירה הזו קיימות עוד
אמירות למיניהם הנמצאות בתוך הסרט ברמה של רבדים ע"ג רבדים.
ועוד אחד ממלך האריות - (חיובי?! - מציג את ה'רשעים' כמו הנאצים...)
http://www.youtube.com/watch?v=hHMFW73wvdI
*הטענה של היוצרים ב"מלך
האריות" לאחר שהתלוננו שבכמה קטעים בסרט מופיעות ברקע האותיות SEX במפלים וכמו מה שמובא בסרטון, טענו שהאותיות
שהופיעו היו SFX
ולא כמו שנכתב.. כאשר האותיות האלו מבטאות ראשי
תיבות למושג של המסרים הסמויים.
מציג את הבעיתיות שיש במסר שהסרטים
משדרים. התמודדות עם נבל – קבל פרס= הבחורה. עצם זה שבעצם אישה לא מובעת באמת
ע"ג המרקע...
