<מתוך כתבה על יצירות ביכורים במגזין של עולם קטן - בחרתי בספר 'בבא'. מצ"ב הכתבה (לפני עריכה..)>
בבא
אני לא זוכר מתי היתה הפעם הראשונה, מה שבטוח זה שבתחילת כיתה א', אני
כבר ציירתי את שתי הדמויות המרכזיות. בעצם, הכל התחיל לפני כ24 שנה או יותר נכון
לפני כ2000 שנה בספר הביכורים הראשון שיצא בספרות היהודית. 'אני לא בטוח איך יקבלו
את השילוב בין הדברים, אתה יודע.. זה קודש, וכזאת גישה לא כ"כ מקובלת..', כך
בערך פחות או יותר אמר העורך הצעיר של העיתון הצעיר, לצייר. אחרי מסע שכנועים לא
קל, אי שם בצפון הרחוק, מתחת צוק מנרה בקריית שמונה, הדיו והצבע פגשו במשנה. למרות
חששות ה'מערכת', הציבור הצביע בעיניים ועקב בדריכות במשך כשלוש שנים אחרי כ140
משניות בקומיקס.
כן, ניחשתם נכון – מדובר בדמות הלוזרית בעלת האף היהודי הגדול, הפוני
המתנפנף שמביע רגשות, והצוואר הדקיק עם הגרוגרת. הלוא הוא - גבִּי! מתוך המדור
"משנה להכיר". טוב, אולי זה לא השם המוכר לכם, כי הוא החזיר בסוף לשמו
המקורי – 'בבא'. דמות ייחודית עם אופי. בעזרתה שי צ'רקה מעביר את מה שעבר לו בראש תוך
לימוד המשנה, איזו התפעלות מסוימת. 'הומור זה טוב, ואפ' חשוב מאד. האדם גם הופך
להיות חלק מהיצירה של התורה שבעל פה' מספר.(בתור בייני"ש – תראו את דברי הראי"ה באורות התורה
פ"ב..;) פתאום אפשר לראות את המשנה בצורה אחרת, דבר שעד אז היו זוכרים בעיקר
ע"י 'שינון'. חשבתי שאני היחיד שיצא לו בשעת לימוד לומר - "בבא
מפורש", אבל מסתבר, כך שי אומר, שאני לא היחיד.. שי שמר על הטקסט כמו שמובא
במשנה, ואותו הוא מחלק למשבצות. ככה שהמשמעות כמעט ולא משתנה, אלא רק מקבלת פן
נוסף.
אחד הדברים שהביאו השראה היה כמובן 'אסטריקס' של הצייר צרפתי אודרזו.
המספר את עלילותיהם של הגאלים בזמן הרומאים, או בשבילנו – 'תקופת המשנה'. כך שבעצם
מי יודע, אולי בבא ממש חי באותו הזמן?! ואם כבר שאלתם את עצמכם מאיפה ה'כיפה' הזאת
של בבא – זה היה כיסוי הראש של הפרסיים ששלטו אז. ו..גם ב'ירושלים של זהב שחור'
תוכלו לראות את זה.
כספר שי כבר האמין בו מההתחלה כשעוד היה מדור ב"אותיות".
אבל עד שהוא לא התחיל קצת לזחול וללכת הוא עוד לא פנה למו"ל. בהתחלה ניסה
בהוצאת "בית אל" – אלה שגם הוציאו את "אותיות" שם התפרסם
הקומיקס. אבל לא היתה כ"כ הענות ומשם פנה למו"ל – "מודן",
שבאותם זמנים היתה המו"ל היחיד בארץ לקומיקס. וב"ה נערמו להם הקומיקסים
בשנת תשנ"ז, סודרו לפרקים ונעטפו בעטיפה כחולה עם הקדשה בהתחלה לאשתו שלוותה
את העשיה. שי מספר על ההתרגשות שעטפה אותו הוצאת ספר הביכורים, ואת התקווה שנשא
איתו – 'איכות ראשונית ומתומצתת של הגישה אל הטקסט בצורה כזו', עם תפילה שיפתח פתח
לצייר עוד ספרים כמותו. וב"ה תפילתו התקיימה, וכיום אנחנו רואים שבבא הגיע
לעולם התנ"ך, פרשת השבוע, יצא למסעות ואף התחתן(! – למי שלא עוקב). ומי יודע
מה ילד, יום. אבל אין ספק שלָספר ביכורים יש את המדף שלו..
ולא שלא עוקב - שי שפרסם את אלה לא מזמן..;)
