יום שישי, 20 ביולי 2012

הרהורים,מחשבות ומעשה

טוב, ב"ה קרו הרבה דברים משמעותיים השבוע -באריאל הוכרזה אוניברסיטה, הפיגוע בולגריה ונפטר רב גדול-הרב אליושיב...רציתי להביע את זה בקריקטורה, אבל אז התחלתי לחשוב- באיזה צורה להמחיש את זה?!
למשל בי האוניברסיטה- על איזה פן 'להגיב'?! האבסורד שבכלל נתנו קול לראשי האוניברסטאות- כשהם מתקוממים ממניעים אישיים(יוצר תחרות וכו'...), "שלום עכשיו" מפגינים כשבאוניברסיטה באריאל לומדים ומועסקים(גם בתור מרצים) ערבים...ועוד אחרי זה יגידו שזה לא פוליטי, להשתמש ברעיון של 'סרטון ההסבר' של 'אוניברסיטה נולדת'?!... להשתמש בסמל של האוניברסיטה-עץ זית ולקשר את זה ל"שלום עכשיו" או....
יש כ"כ הרבה ובאותה צורה גם התלבטתי לגבי השאר,
אבל הייתי חייב לעשות משו, אז הנה מה שעלה לי בראש...
למרות שעדיין אני מתלבט לגבי התוצאה, אז אם יש לך רעיון, אשמח.
(במיוחד האם זה בכלל נכון להציג ככה את ה'שמים', בתוך עננים סבבה, אבל יש עוד שמים למעלה,קצת בעייתי... טוב יש במה לשנות)
אחרי ההרהורים האלו הגיע לי ה'הארה' הזאת, על ההבדל בין הציור למוזיקה- הציור הוא כ"כ מוגדר(כשמדובר בקריקטורה כזאת, ואתה רוצה להגיד משו,הכוונה לאותו סגנון) לעומת זה שבמוזיקה אינסטומנטאלית אתה יכול להביע את הרגש שלך, והרגש הוא מה שקיים, ואיתו אנשים יכולים לנתב למקומות שאליהם הוא משתייך בלב.
עכשיו, כשאני חושב על זה יש גם סגנון של ציור שכל מטרתו היא רק העברת הרגש,ציור יותר מופשט. אבל עדיין בבחירת הצבעים, סגנון הקווים, הגודל של כל דבר...
לעומתו המוזיקה יכולה להיות פחות מוגדרת היא שאבת את כוחה ממקורות יותר גדולים,לכאורה, פחות 'מוסברים', שכן אפשר כבר לראות את גדולה ביהדות, ובעז"ה ארחיב על זה בצורה מסודרת.

ואולי אם כבר, זו ההזדמנות בהקשר הזה ובהקשר הרשומה הקודמת(אני יודע שיותר נח זה המינוח 'פוסט', אבל "דבר עברית"...)
זאת מתנה שננתי למורה שלי לכינור בסיום 12 שנות לימוד(כן, כמו שכבר הבנתם מהפעם הקודמת, סיימתי ללמוד בבית הספר למוזיקה, בתור שמיניסט, שנה הבאה עוברים למקום אחר, שם,ישבת ההסדר...)
אז גם פה ניתקלתי בבעיה ואפ' יותר גדולה, קשה לבטא רגש,תחושה,תקופה במספר תוים וכש"כ בקווים
ובכל זאת, התוצאה לפניכם-

בתימצות על התוכן- הציורים שבוקעים מהכינור הם אסוציאציות ורמזים ליצירות,מנגינות וניגונים. לדוגמא-השדון האירי-מוזיקה אירית, ה'כויש מהארלם'-בלוז וג'אז(אני מקווה שלא ירשו ממני התנצלות בשידור חי בחצי גמר 'דה וויס', כיניתי אותו ככה מתוך כבוד למוזיקה שלו,וד"א יש הטוענים שיש לה קשר ישיר ליהדות),הסולטן-שחריזדה ומוזיקה מזרחית,הכלייזמר,דוד המלך עוד ועוד...
הכתב בכוונה לא בולט לעין ע"מ שישתלב עם הציור,יותר סג-של 'תת-מודע' כזה, אתן לכל אחד להבין את המשמעות...

אז בזאת ההזדמנות, תודה רבה לכל מי שהיה לו יד וצליל בדרכי זו(לא אפרט כדי שלא אמעט;)

והכל זאת עוד משו קטן,הרהורון, תמיד שכאתה רוצה להוציא משהו אל הפועל הוא יצתמצם, מעולם הרוח לעולם החומר, אבל השאלה היא איך אתה תוכל להוציא אותו לפועל, בכמה מישורים הוא יפעל,ישנם דברים שמספיק שתקרא אותם פעם אחת ותבין את כל כוונת ה'משורר',היוצר. אבל יש יצירות שמצריכות התבוננות,העמקה,תשומת לב, כי הן לא באות רק ברובד אחד,אלא בכמה, היוצר בחר בקפידה בשימוש בחומר. כמו למשל אצל עגנון או הרב קוק, כל מילה ומילה במסורה, ובקטע אחד, אתה יכול לראות הרבה דברים. מיש שיודע ומודע לכך שבשפה העיברית,שפת הקודש, לא סתם יש שורשים שמשתמשים בהם לכמה הופעות,מילים, ידע מתי להשתמש באיזו מילה ע"מ להעביראת הדבר בדרך הכי נכונה.
אי"ה ארחיב על כך....

חודש טוב!

תגובה 1: