הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

והפעם - חניכה בחודש ארגון! מתוך מגזין עולם קטן

אח חדש

נולד לנו אח חדש ברשת החברתית!
אתם מוזמנים לעשות like לדף החדש של קו פשוט, הפעם גם מותאם אנגלית בשמו- simple line (כמה מקורי..;)
https://www.facebook.com/simleline

חודש ארגון בפתח. מתוך המגזין של עולם קטן

אז מה זה גרעין באמת?
(כמובן - כמו שתוכלו לראות בפוסטים הקודמים, אנחנו בעצמנו הקמנו גרעין! וב"ה כמעט חשבנו על הכל.. בקרוב הפירוט, רק תגידו שאתם רוצים..:)

בבא

<מתוך כתבה על יצירות ביכורים במגזין של עולם קטן - בחרתי בספר 'בבא'. מצ"ב הכתבה (לפני עריכה..)>

בבא

אני לא זוכר מתי היתה הפעם הראשונה, מה שבטוח זה שבתחילת כיתה א', אני כבר ציירתי את שתי הדמויות המרכזיות. בעצם, הכל התחיל לפני כ24 שנה או יותר נכון לפני כ2000 שנה בספר הביכורים הראשון שיצא בספרות היהודית. 'אני לא בטוח איך יקבלו את השילוב בין הדברים, אתה יודע.. זה קודש, וכזאת גישה לא כ"כ מקובלת..', כך בערך פחות או יותר אמר העורך הצעיר של העיתון הצעיר, לצייר. אחרי מסע שכנועים לא קל, אי שם בצפון הרחוק, מתחת צוק מנרה בקריית שמונה, הדיו והצבע פגשו במשנה. למרות חששות ה'מערכת', הציבור הצביע בעיניים ועקב בדריכות במשך כשלוש שנים אחרי כ140 משניות בקומיקס.

כן, ניחשתם נכון – מדובר בדמות הלוזרית בעלת האף היהודי הגדול, הפוני המתנפנף שמביע רגשות, והצוואר הדקיק עם הגרוגרת. הלוא הוא - גבִּי! מתוך המדור "משנה להכיר". טוב, אולי זה לא השם המוכר לכם, כי הוא החזיר בסוף לשמו המקורי – 'בבא'. דמות ייחודית עם אופי. בעזרתה שי צ'רקה מעביר את מה שעבר לו בראש תוך לימוד המשנה, איזו התפעלות מסוימת. 'הומור זה טוב, ואפ' חשוב מאד. האדם גם הופך להיות חלק מהיצירה של התורה שבעל פה' מספר.(בתור בייני"ש – תראו את דברי הראי"ה באורות התורה פ"ב..;) פתאום אפשר לראות את המשנה בצורה אחרת, דבר שעד אז היו זוכרים בעיקר ע"י 'שינון'. חשבתי שאני היחיד שיצא לו בשעת לימוד לומר - "בבא מפורש", אבל מסתבר, כך שי אומר, שאני לא היחיד.. שי שמר על הטקסט כמו שמובא במשנה, ואותו הוא מחלק למשבצות. ככה שהמשמעות כמעט ולא משתנה, אלא רק מקבלת פן נוסף.

אחד הדברים שהביאו השראה היה כמובן 'אסטריקס' של הצייר צרפתי אודרזו. המספר את עלילותיהם של הגאלים בזמן הרומאים, או בשבילנו – 'תקופת המשנה'. כך שבעצם מי יודע, אולי בבא ממש חי באותו הזמן?! ואם כבר שאלתם את עצמכם מאיפה ה'כיפה' הזאת של בבא – זה היה כיסוי הראש של הפרסיים ששלטו אז. ו..גם ב'ירושלים של זהב שחור' תוכלו לראות את זה.

כספר שי כבר האמין בו מההתחלה כשעוד היה מדור ב"אותיות". אבל עד שהוא לא התחיל קצת לזחול וללכת הוא עוד לא פנה למו"ל. בהתחלה ניסה בהוצאת "בית אל" – אלה שגם הוציאו את "אותיות" שם התפרסם הקומיקס. אבל לא היתה כ"כ הענות ומשם פנה למו"ל – "מודן", שבאותם זמנים היתה המו"ל היחיד בארץ לקומיקס. וב"ה נערמו להם הקומיקסים בשנת תשנ"ז, סודרו לפרקים ונעטפו בעטיפה כחולה עם הקדשה בהתחלה לאשתו שלוותה את העשיה. שי מספר על ההתרגשות שעטפה אותו הוצאת ספר הביכורים, ואת התקווה שנשא איתו – 'איכות ראשונית ומתומצתת של הגישה אל הטקסט בצורה כזו', עם תפילה שיפתח פתח לצייר עוד ספרים כמותו. וב"ה תפילתו התקיימה, וכיום אנחנו רואים שבבא הגיע לעולם התנ"ך, פרשת השבוע, יצא למסעות ואף התחתן(! – למי שלא עוקב). ומי יודע מה ילד, יום. אבל אין ספק שלָספר ביכורים יש את המדף שלו..

ולא שלא עוקב - שי שפרסם את אלה לא מזמן..;)

לקראת שמחתורה

טוב, אז זה הקומיקס החדש..

אפשר לומר שהוא מעיין המשך לזה - (רק שאולי היה כדאי לשמור על צבעי רקע זהים...)

בכל אופן, הגיע הזמן שנעשה שיקול דעת נכון..
מועדים לשמחה!:)

חשבון נפש - אלול במגזין של עולם קטן

כן, נכון זה אחד הדברים שהכי מציקים למדריכים, שאלת השאלות בסימנריונים - 'איך אני יכול להיות מדריך אם אני בעצמי עוד לא מושלם' וכו'.. אבל זה כל הרעיון - נבנים יחד, אבל עדיין המדריך משמש דוגמא (גם כשהוא בלי חולתנועה..)

מרא קמא - סקיצות וקשקושים

נתחיל בהשלמה לפוסט הקודם - 2 סקיצות ראשוניות לסקיצות...

 לפעמים כשלומדים סוגיה, צריך קצת לנסות להבין בדיוק מה הולך... סקיצות תוך כדי תנועה - חיפוש סיפור בסיס למציאות בו יש משהו שהוא טוען שהבית שלו, מול משהו שגר בבית הזה כבר שלוש שנים. מאידך הטוען גם גר באותו הבית בחדר פנימי... (בארמית קוראים לטוען, מיש שמוחזק כבעלים הראשון של הבית 'מרא קמא'..)

 וסקיצה~קריקטורה של החברותא;)...

נת

סקיצות לסיפור...

חודש אלול. חודש של תשובה 'מוגברת'. חזרה לישיבה.... בין לבין עשיתי כמה סקיצות לסיפור מיתולוגי, שסב המשפחה היה מספר, ועכשיו הוא חוגג 70. אז המשפחה שלו החליטה לשדרג את הסיפור ולהפתיע את הסבא  לכבוד היומולדת:)... (אבל כאמור בגלל, לו"ז צפוף, אלול וכו', אז צריך עוד קצת לעבוד על סקיצות של סוסים, מעופפים...)

סיירת רגב!

סוף סוף זה יוצא לדרך! מהפך תודעתי בתחום החבריא ב'!
קבלו את 'סיירת רגב!'

 והסמל -
(על החיבור של האדם עם האדמה...)

אצלנו בסניף - מתוך המגזין של עולם קטן

טוב, אולי קצת בדילאי(חודש תמוז), אבל בכל זאת..;)

מחנה - מתוך המגזין של עולם קטן

אנחנו כבר בעיצומם של כל המחנות למיניהם. מחר יוצאים מעלות, מסיימים סיירים שד"צ, שני מעפילים, נבטים וסיירים יח"ד וכו'...

אז הפעם - מחנה מעפילים. חוויה בלתי נורמלית למי שזכה להיות. וטיפ קטן למדרכים - אולי כדאי לשים את הפלאפון בצד למחנה, אבל אם יש 'תמריץ' טוב אז אפשר!(יענו, אם נק' קליטה עושה את זה, אז לכו על זה, חברו אותם לטבע! זה הזמן לlive!;)

ולרגל מוצ"ש אחל'ה סינגל-פיוט שהוציא הזמר אבחי פז גרינוולד. תהנו!

ט"ו באב

אז הרבה זמן לא עדכנתי... אז נתחיל בפוסט ספונטי ובעזה"י נרחיב..

יאללה נתחיל! קצת מצחיק שפתאום כולם זוכרים מה התאריך העברי.. בכל אופן, ט"ו באב כבר מוכר במשנה, ואחרי זה בגמ'. הוא לא סתם יום ה'אהבה' אפשר לחשוב שאנחנו צריכים יום מיוחד בשביל לאהוב. כל יום אנחנו אומרים בתפילה 'ואהבת את ה'' וגם מקבלים את מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' עוד לפני התפילה כדי שמהנקודה הזאת נוכל להתפלל, כאשר אנחנו חלק מכלל. לא סתם ישנו צורך במניין של עשרה אנשים לפחות...

אז מה כן קרה בט"ו באב?
הותרו שבטים להתחתן זה בזה,  הותר שבט בנימין לבוא בקהל (אחרי מעשה פילגש בגבעה), כלו מתי מדבר.., הושע בן אלה מבטל את המחסומים שהציב ירבעם בן נבט לעליה לרגל, הובאו מתי ביתר לקבורה, סיימיו לכרות עצים למזבח...
אנחנו רואים ביטוי של אהבה כלל ישראלית, לאו דווקא בין זוגות, אלא בין השבטים והאנשים.(מתוך מסכת תענית דף לא.)

אולם, כן בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים וכך היו מוצאות את זיווגן -
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה''כ שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה {משלי לא-ל} שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר {משלי לא-לא} תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה וכן הוא אומר {שיר השירים ג-יא} צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו:"

ולסיום לקראת יציאתו של בית ספר למפלצות קליפ מגניב שראיתי שמראה את השלבים של הכנת הסרט מהסקיצות תוך כדי תנועה!

עונת ה- חתונות, אם לא ה-. 'אצלנו בסניף' במאגזין של עולם קטן:)

הפעם 'אחסוף' פרט נוסף.. במקום סקיצות - 'טקסטורה'.

והנה בלי הטקסטורה

הזאת -
 שעם קצת משחק פוטושופי, לרקע, היא מוסיפה נופח:)

 

מתנה

מתנה לכבוד גליון 400 לעולם קטן

פרשת הנזיר

לכבוד הפרשת שבוע:)

אז מה היחס של התורה לנזיר?! זה טוב או רע?!
דוגרי, מרגישים עם זה טוב לפעמים להתנזר מכל מיני דברים, איזה תחושה של קדושה.
אבל האם הדרך של התורה זה ללכת להתבודד על איזה הר בגובה שרק דרקונים סינים מגיעים אליו, רחוק מבני אדם, ללבוש בגד בצבע כתום זועק, לא לאכול כמעט חוץ מאיזה 'קציצת אורז מלא', לא לישון אלא אם כן זו מיטת מסמרים, וכל היום לחשוב 'מחשבות'?!
טוב, אולי זה לא התיאור שיש לנו בתורה לנזיר. אבל האם לכתחילה הדרך של התורה זה להתבדל מהכל?! לבטל את כל היצרים?!

... אלא שהתורה היא תורת חיים! התורה מדריכה אותנו איך לשלב את הדברים. מה היחס הנכון בין גוף לנפש. איפה האיזון.
היין למשל, שממנו הנזיר נשמר - אנו דווקא נקדש עליו השבת. אנו מעלים אותו דרגה!

אם זה היה טוב למה הוא מביא קורבן חטאת?! - יש כמה דברים שאנחנו לומדים מהנזיר-
הרב חיים סבתו מרחיב על זה בצורה מפליאה!
http://www.ybm.org.il/Hebrew/ViewMovie.aspx?Format=V&Lesson=8545

שבת שלום!
<כן, בדיחה מפורסמת...=) >

ביכורים

האומנם אין לנו בית מקדש עדיין, אז להביא ביכורים אמתיים איני יכול. וכמובן שא"א להביא דרך המחשב ככה... ובכל אופן שבועות הוא גם חג מתן תורה - החג בו קיבלנו את התורה. אז הנה טעימה קטנה מהביכורים שלי לחג מתן תורה.
חג שמח=)

 

לכבוד יום ירושלים - 'אצלנו בסניף' במאגזין של עולם קטן:)

היום בערב בעז"ה יחול יום ירושלים - היום בו לפני 46 שנה שוחררה ירושלים ויחד איתה חלקים גדולים בארץ ישראל(את סיני וגוש קטיף לצערנו הספקנו להחזיר)

אחד האירועים הגדולים לחגיגת היום הוא ה'ירקודגלים' בו עולים אנשים מכל הארץ לשמוח ולרקוד לכבודה של ירושלים, כשאת סיום האירוע עושים בכותל, אותו זכינו לשחרר... (לפירוט והעמקה - שעור מומלץ בחום של הרב אורי עמוס שרקי;)

 

הפעם, בס"ד צרפתי את 'השלבים'  -

אז אחרי החשיבה על הרעיון, והצורה שלו בקומיקס.. מגיע שלב העימוד, התנוחות, ואיך כל דבר יהיה

חידוד התמונה, פרטים וכו'..

סידור סופי לפני שלב ה'אינקינג', בעברית - שלב ה'דיו', ובלשוני - ה'עיוט'...

שלב ה'עיוט' לפני הצביעה...

סרטים מצויירים?!

מלך העריות, בת הים הקטינה ועוד...

אם אתם הורים, אחים גדולים, דודים או סתם בייביסיטר ורוצים 'להיפטר' מהילדים לאיזה שעה פלוס – אז משתמשים בפלאי הטכנולוגיה – סרט(!). ברור שלא נשים לילד הרך סתם סרט, וברור שלא נשים לו סרט עם דברים בעיתיים שהוא לא ידע כיצד 'להתמודד' איתם ויפגעו בנפשו הרגישה. בהנחה שבאמת אכפת לכם מה הילד.. אני מניח שלא תראו לו סרטי אלימות וכן דברים לא צנועים כלשהם. לא משנה מאיזה מגזר אתה- יש דברים שהם בגדר 'בל יעבור'. כמו שבערוצי הטלוויזיה יש סרטים המוגדרים למעל לגיל – 8, 14, 18 ועל זה הדרך...

אז אם מדובר בסרט 'אמתי' (שחקנים) – אנחנו נבדוק שהדברים עונים על הדרישות שלנו, ולא נחשוף את הילד לדברים מסוימים. אבל בד"כ אם מדובר בסרט מצויר לא נחשוש כ"כ – כל עוד הדמויות נראות בסדר ואין אלימות או ח"ו פורנוגרפיה, והם לבושים צנוע (כל אחד ומידתו..), נוכל לשים לו את הסרט ולהישאר רגועים למשך שעה ככה...(ואם בכלל רוצים לפנק ת'קטנים פופקורן בצד בהחלט מוסיף לפינוק;)

אבל, כאן נכנס ההבדל הגדול בין סרט אמתי לסרט מצויר. אם בסרט אמתי אנחנו מוגבלים לליהוק השחקנים, תנאי המקום, ועוד גורמים – חופש ההבעה התת-מודעי מוגבל, וגם המודעי. לעומת סרט מצויר שיש את האפשרות לקבוע באופן מדויק איך יראו ה'שחקנים' – מה יהיה הרקע, ואיך יראה בדיוק. כי אתה זה שיכול להחליט בדיוק מה יהיה – אתה יוצר עולם משלך, כמו שאתה רוצה. כשרוצים לעצב דמות – יש 'כללים מוסכמים' איך דמות חכמה צריכה להיות, ואיך טיפשה – לדוגמא לחכמה יהיה מצח גבוה, משקפיים ומבט בוחן.. אבל כמובן שהדבר נתון לידי היוצר והוא יכול לבחור עד כמה ללכת עם הכללים, וכנ"ל כל דבר שמוצג בסרט עד האבן הקטנה שנמצאת ברקע (כן, גם את לה צריך לדאוג, אם לא יכינו אותה, ייחסו לה חשיבות, היא לא תהיה בסרט!). וכך גם התנועה של הסרט, המצלמה והדמויות – ומחקרים רבים נעשו על שפת גוף.

 מחקרים רבים בדקו את ההשפעה של בני האדם בעזרת שפת הגוף על הסובב אותם. וכן על מה ששפת הגוף עצמה של האנשים מספרת על אישיותם. נכון, יש לקחת בחשבון כמה פרטים כדי להגיע אל ה'אמת' – אך ככל שיילקחו יותר פרטים, תכיר יותר את הבנאדם. הדברים תלויים במיקום שלו, האנשים סביבו, מינו, העבר שלו, מוצאו ועוד. בתור יוצר סרט אתה יכול לבחור איך בדיוק יתנהג ה'שחקן' שלך! לעומת סרט 'אמתי' שבו אתה מוגבל לשחקנים שבהם בחרת, הם אישיות בפני עצמם, יש להם עבר משלהם, ואותו הם מביאים לסרט.

אבל כאן זה לא נגמר, יש את ה'טריקים' שבהם משתמשים היוצרים בשביל להכניס עניין משלהם בתוך תוכו של הסרט, אם תשימו לב ואם לא תשימו לב. כל מיני מסרים סמויים. למשל אנימטורים כדי להראות שגם הם לקחו חלק בסרט ירמזו בתוך הסרט לדבר המייחד אותם לחדי הבחנה. כאשר אתה אחד מתוך עשרות אנימטורים שעובדים על הסרט תרצה להתביע ולו במעט את חותמך. הדבר מוכר עד כדי כך שהוא מוכר אצל יוצרי הסרטים כדבר ברור הנקרא SFX*.

נוכל לחלק את הדברים לשניים - יש את המסרים הגלויים סמויים, ויש את אלו התת-מודעיים נטו.

הגלויים-סמויים – מתחלק לשניים. אלה שהם כמו משל, מצד אחד מוצגת על המסך עלילה מסוימת ואם נשים לב, נראה שרצו לרמוז כאן לעוד דבר. ואלה שאנחנו לא שמים לב אליהם בגלל הרצף של העלילה, הם נאמרים בבירור, נראים לעין, אבל רצף העלילה 'מעלים' את התייחסותנו לדבר.

התת-מודעיים נטו – הם כבר הטריקים שניתנו בידי האנימטורים וכל מי שידו בדבר. מדובר בכל מיני מסרים, תמונות וכו' שמכניסים אותם ברקע בצורה שלא נחשוד שמסתתר בדבר משהו. אחת הסיבות לכך היא הרצון של האנימטור להכניס את עצמו לתוך הסרט, אך משום שהוא מוגבל לדרישת הבמאי , הוא יעשה את הדבר בצורה מוסבת, ברקע.

כמו כן יש לשים לב שדרך הסרט מועברים לנו מסרים למיניהם גם בצורה 'המובנת' – זאת שעל המסך 'ממש'. האמירה של היוצרים. בד"כ תהיה האמירה הפשוטה והמובנת לכולם. אך בתוך האמירה הזו קיימות עוד אמירות למיניהם הנמצאות בתוך הסרט ברמה של רבדים ע"ג רבדים.

 - בנוסף, מי שמעוניין, יש מספיק סרטי הדגמה ביוטיוב. תחת הכותרת subliminal Disney (בעז"ה אצרף אחד נבחר בהמשך..) 
על זה נאמר - 'ודי לחכימה ברמיזה'...
http://www.youtube.com/watch?v=J1z2RDJP09M

והנה אחד עם פירוט(למי שיש כח לקרוא באנגלית..)
http://www.youtube.com/watch?v=meHsuA0b1uE


ועוד אחד ממלך האריות - (חיובי?! - מציג את ה'רשעים' כמו הנאצים...)
http://www.youtube.com/watch?v=hHMFW73wvdI

*הטענה של היוצרים ב"מלך האריות" לאחר שהתלוננו שבכמה קטעים בסרט מופיעות ברקע האותיות SEX  במפלים וכמו מה שמובא בסרטון, טענו שהאותיות שהופיעו היו SFX  ולא כמו שנכתב.. כאשר האותיות האלו מבטאות ראשי תיבות למושג של המסרים הסמויים.

http://www.ted.com/talks/lang/he/colin_stokes_how_movies_teach_manhood.html

מציג את הבעיתיות שיש במסר שהסרטים משדרים. התמודדות עם נבל – קבל פרס= הבחורה. עצם זה שבעצם אישה לא מובעת באמת ע"ג המרקע...

 

יום השואה

 אי אפשר שלא לגעת בכך. ויש הרבה.
ארמדיל עשו בדבר עבודה נפלאה. במגזין שואה.
יש הרבה חומר על כך...

ובכל זאת מספר קטעים.
          "סבא עזרא.יהודי מבוגר. מדדה לבדו עם מקל.לעבר הארון קודש. בין רצועות התפילין.נחשף מספר כחול. הוא מתחיל לברך. אותנו.צעירים.בארץ.-ישראל. ברכת. כהנים."וישם לך שלום."
זכינו.ניצחנו. "

"טקס יום השואה.שורדת שואה והפיליפינית שלה.הפער.בהכלה...
בין הפיליפינית אלי.
ביני לשורדת."

בנוסף לכך היום 13 יום לעומר. שזה 'יסוד שבגבורה'. יום השואה.

-איור משנה שעברה. למרות שאני חושב שהוא זקוק למעט שינוי בתוכן.(בעץ, שהרי יש להתחשב בכל קהילות היהודים..)-

חפצים מספרים. לראות כיסוי של ספר תורה חצי חרוך. לחשוב על הילד שרצה 'לגלול' את הספר. על ההתרגשות שחלפה בו. לראות פמות. אחד. בודד. -איזה סיפור הוא מספר?! איזו משפחה? חיים שלמים?!...

               -רשמים מ'מרחב ההתבוננות' במכון 'שם עולם' המציב את השואה כסמל להתמודדות וכמצפן לדורות של עוצמה, רוח וערכים.

ועוד תהייה קטנה.
שמעתי משורדת שואה את הציטוט הבא: " חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מהשואה".
איך אנו רואים את זה. והאם יש קווי קשר בין זה ליציאת מצרים?!( אפ' בלי קשר למדרשים על מכת חושך שבא מתו למעלה מ80% מהעם(!)... גם שם היה אובן האנושות ברמה כל שהיא..)

הועידה הארצית ועולם קטן המאגזין

מתוך המאגזין של 'עולם קטן' לכבוד הועידה של 'בני עקיבא' שנמצאת בעיצומה ברגע זה

עוד משו קטן- 'בונוס', נקדוה למחשבה'

ובנוסף - 2 קריקטורות המביעות את דעתי.

אולי קצת מוקצן, אולי לא הכי מדויק. מתוך תחושה פנימית.

כמובן, אני לא בא להתלונן סתם, ולהסתכל מהצד. ב"ה יש בידי גם רעיונות 'גדולים וגיבורים'. עכשיו מותחים את החץ...!!

לקראת פסח...

"חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" - יאללה השנה זה לא רק 'טקסט' - אחא באמת!

חג פסח שמח (כי כשר הוא כבר בטוח, וכש"כ למי שלא יכול לאכול קטניות - יאלללה זה קולה שבוע!!!)